אנחנו שיאנים על-פי דוח ה-OECD: כבשנו את המקום האחרון (והמפוקפק) בשיעור הרופאים הלומדים במדינתם ובמקום הראשון בשיעור הרופאים המקבלים את הכשרתם מחוץ למדינתם.
אבל, שלב הכשרת הרופאים הוא רק חלק מתמונת משבר המחסור ברופאים. מעבר לכך, אנחנו "מדממים" אלפי רופאים לארה"ב ולמדינות המערב. כ-3,500 רופאים המחזיקים ברישיונות ישראליים עובדים כיום בארה"ב ועוד רבים עובדים בקנדה, אירופה, בריטניה ואוסטרליה.
עוד בנושא זה:
מספר גדל והולך של סטודנטים הלומדים רפואה באירופה, נשארים לעבוד שם בסיום הלימודים, כי שם העומס קטן יותר ותנאי העבודה טובים יותר. רופאים מצטיינים שיוצאים להשתלמויות בקנדה ובארה"ב נשארים שם, כי המשכורות טובות יותר, ולאחרונה אף החלה להסתמן מגמת גיוס פעיל של מנהלים מובילים במערכת הבריאות הישראלית למרכזים אוניברסיטאיים מובילים כמו מאיו-קליניק וייל. ומה לעשות? למערכת הבריאות הישראלית אין כלים להתמודד ולהתחרות במוסדות הרפואה הזרים - לא מבחינת תנאי העבודה והעומס, ולא מבחינת המשכורות.
יתרה מזאת, מערכת הרפואה הציבורית בישראל "מדממת רופאים" לא רק לחו"ל אלא גם למערכת הפרטית. קחו לדוגמה את המערכת הפסיכיאטרית. לאחר הקורונה חלה עלייה חדה בצרכים ובביקושים לסעד פסיכיאטרי, אך בה בעת אנו חווים עזיבה של רופאים ושל אנשי מקצועות בריאות הנפש האחרים, כמו פסיכולוגים, את המערכת הציבורית. לאחר שנים ארוכות של תת-תקצוב שהוביל לסביבת עבודה מחפירה, לעומס, לצפיפות לאלימות ולשכר נמוך, הצוותים נשברים ועוזבים את המערכת הפסיכיאטרית הציבורית - הן בבתי החולים והן בקופות החולים. כך, לא מצליחים לשמר את הרופאים שכבר קיימים.
"אנחנו נמצאים בעיצומה של שריפת יער שמאיימת לכלות את הבסיס המרכזי של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל ומשום כך נדרשים צעדים דחופים לפתרון המשבר העצום הזה"
הרופאים והרופאות, בוודאי הצעירים שביננו, כבר לא מוכנים להתפשר ולעבוד בתנאים בלתי אפשריים, תחת עומסים כבדים ולהיעדר לחלוטין מחיי המשפחה והפנאי שלהם. הם רואים את מקביליהם הצעירים בהיי-טק, בביוטק ובתחומים אחרים, זוכים לתנאי עבודה מפנקים ולמשכורות עתק, בעוד הם מחוייבים לשאת בנטל האחריות על חיי אדם במערכת המצויה בתת-תקצוב, בתנאים ירודים – שינה, לא שינה, במשמרת בפינות מאולתרות, ארוחות קרות, ללא מסגרות לילדים בחופשים וללא יכולת לאיזון בין בית-עבודה. העומסים העצומים אינם מאפשרים להם למלא את שליחותם כלפי המטופלים, תוך שמירה על כבוד האדם, כפי שהיו רוצים לעשות זאת.
זה יעלה בחיי אדם
אנחנו נמצאים בעיצומה של שריפת יער שמאיימת לכלות את הבסיס המרכזי של מערכת הבריאות הציבורית במדינת ישראל ומשום כך נדרשים צעדים דחופים לפתרון המשבר העצום הזה.
הדרך לריפוי המערכת עוברת דרך טיפוח המשאב האנושי. התחרות על הרופא הישראלי אינה בין המרכז לפריפריה, אלא בין ישראל לבולוניה, ברלין, ניו יורק וטורונטו. הדרך לריפוי עוברת דרך שינוי תודעתי באוצר: ההשקעה הלאומית בבריאות חייבת לגדול. היא חייבת לגדול כדי שלכל חולה תהיה מיטה בתוך חדר בשעת מצוקה, היא חייבת לגדול כדי שנוכל לראות את רופא המשפחה תוך 48 שעות ואת הרופא המומחה תוך שבועיים, והיא חייבת לגדול כדי לאפשר לרופא במערכת הבריאות בישראל לעבוד ללא עומס, בסביבת עבודה המאפשרת לשמור על כבוד האדם של המטופל, ובשכר שישמר אותו כאן אצלנו.
אז צר לי להיות זה שהורס את המסיבה - אינני יכול לעמוד מנגד. דרוש כאן צוות חירום לאומי עם לוחות זמנים מיידיים ונקיטת צעדי חירום לכיבוי שריפת הענק לפני שהיא מכלה לאזרחי ישראל את מערכת הבריאות הציבורית, ותעלה לכולנו בבריאות ובחיי אדם.
ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים בשיבא ויו"ר ארגון רופאי המדינה